פסק-דין בתיק ת"א 35373-10-10

1.         הצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984 בגבולות בין דחיית התביעה לבין פסיקת סך 40,000 ש"ח לטובת התובעים.

2.         בתביעתם, עותרים התובעים - בני זוג, לחייב את הנתבעים - אף הם בני זוג, ביחד ולחוד, לשלם להם סך 108,113 ש"ח המהווה סכום הפיצוי המוסכם שקבעו הצדדים בזכרון דברים שהתייחס למכירת דירת הנתבעים בשכונת ביל"ו בחדרה, והידועה כחלקה 225 בגוש 10035 (להלן : " הדירה").

3.         לטענת התובעים בכתב התביעה שהגישו, קיבלו הנתבעים מן התובע הלוואות, לאחר שעסק שניהלו הנתבע ובנו נקלע לקשיים. בשלב מסויים הציעו הנתבעים כי התובעים יקנו את הדירה שתמורתה המוסכמת הינה סך 880,000 ש"ח, כאשר חובו של אסף - בנם של הנתבעים כלפי התובע על סך 80,000 ש"ח יקוזז מן התמורה, ועל כן ישלמו התובעים לנתבעים, בסופו של דבר, סך 800,000 ש"ח. לטענת התובעים הסכימו הם להצעה, ולפיכך ביום 14.5.2009 נערך זכרון הדברים (נספח א' לכתב התביעה),  בכתב יד, הכולל בין היתר את הסעיף שלהלן:

" במידה ולא נמכור את הדירה למצרפי שלום וציונה, או נמכור את הדירה לאחר, נשלם נזקים למצרפי ציונה ואבשלום סך 100,000 ש"ח הפרת הסכם זה".

4.         לטענת התובעים שילמו הם ע"ח התמורה סך 33,000 ש"ח מלבד סך 10,000 ש"ח שקיבלה הנתבעת כהלוואה מן התובע. בין ב"כ הצדדים הוחלפו טיוטות ההסכם ואף נקבעה פגישה לשם חתימת ההסכם, אלא שההסכם לא נחתם לאחר שהנתבעים, כך לטענת התובעים, לא הגיעו לפגישה שנקבעה, לאחר שלא נמצא מכתב הכוונות מטעם הבנק לטובתו היתה רשומה משכנתא על הדירה.

5.         לאחר מכן התברר לתובעים כי הנתבעים מכרו את הדירה לאחרים, וכי הרוכשים האחרים עתרו בפני בית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה למחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת התובעים, ובמסגרת הסכם אליו הגיעו הצדדים בפני בית המשפט המחוזי, נמחקה הערת האזהרה, והנתבעים שילמו לתובעים כחלק מן ההסדר הנ"ל בפני בית המשפט המחוזי את הסך 36,500 ש"ח.

6.         התובעים טוענים כי הנתבעים הפרו את חובת תום הלב, מכרו את הדירה כשהם מבצעים עסקה נוגדת, והפרו את זכרון הדברים עליו חתמו, ועל כן חייבים הם לשלם את הפיצוי המוסכם שנקבע בזכרון הדברים.

7.         הנתבעים כופרים בטענות התובעים וטוענים כי לא ניהלו מו"מ בחוסר תום לב, וכי ההסכם לא נחתם - לאחר שהתובעים הם אלה שחזרו בהם מחלק מן ההסכמות, לרבות קיזוז חובות בנם של הנתבעים מן התמורה למכירת הדירה (ובכך הפחיתו את התמורה מ- 880,000 ש"ח ל- 800,000 ש"ח); התחייבות התובע לשלם סך 50,000 ש"ח לבנק המלווה לזכותו רשומה משכנתא על הדירה, ומהסכמות נוספות, ועל כן לא ניתן היה להתקדם בעסקה.

8.         הנתבעים טוענים כי חתמו על חוזה מכר עם הרוכשים האחרים ביום 21.7.09 לאחר שהבינו כי העסקה עם התובעים לא תצא אל הפועל.

9.         באשר לזכרון הדברים טענו הנתבעים כי הנתבעת מס' 2 הוחתמה על המסמך בערמה, כאשר הגיעה לבית התובע כדי ליטול הלוואה על סך 10,000 ש"ח; הנתבע טוען כי מעולם לא חתם על המסמך, לאור הסכום הנקוב בו (800,000 ש"ח) וכי חתימתו על המסמך זוייפה, ועל כן אין תוקף לזכרון הדברים ללא חתימת שני הבעלים בדירה. עוד טוענים הנתבעים כי עולה חשד, כי המסמך זוייף לאחר חתימת הנתבעת על המסמך.

10.        בהסכמת הצדדים, מונה מומחה לכתב יד, אשר בדק את חתימת הנתבע על המסמך, ובדק האם קיים שוני בכתב המתייחס לסעיף הפיצוי המוסכם, נוכח טענת הנתבעים כי סעיף זה הוסף בשלב מאוחר יותר.

11.        באשר לחתימת הנתבע, קבע המומחה כי קיים מאזן של "שקילות" שהחתימה מזוייפת, ואילו לגבי הסעיף העוסק בפיצוי המוסכם, קובע המומחה, כי סעיף הפיצוי המוסכם נרשם בצפיפות רבה יותר מיתר המסמך, בעט בצבע שונה.

12.        כאמור, הצדדים הודיעו על הסכמתם, כי בית המשפט יפסוק על דרך הפשרה, לאחר שנשמעו חלק מן העדים.

13.        לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאחר ששקלתי שיקולי דין ושיקולי פשרה, שמוסמך בית המשפט לשקול בבואו לפסוק על דרך הפשרה, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסך 21,000 ש"ח.

14.        הסכום ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ועוקבים, שהראשון בהם החל מיום 15.12.2012 ובכל ה- 15 לחודש שלאחריו. אי תשלום אחד התשלומים במועד, מזכה את התובעים להעמיד את היתרה הבלתי מסולקת לפרעון מיידי ולהגיש את פסק הדין לביצוע. איחור של שבעה ימים אינו מהווה הפרה.

15.        בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום,  כ"ז חשון תשע"ג, 12 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: